על מטרות פיתוח קריירה ומה שביניהם

התלבשו להצלחה
יולי 13, 2016
המשפחה כחוזקה- מודה, מודה, מודה !
יולי 16, 2016

על מטרות פיתוח קריירה ומה שביניהם

 

לראשונה בחיי אני כותבת "בלוג" , עד לפני כשבוע אפילו לא ידעתי מה זה בכלל הדבר הזה והיום אני מתמודדת מול החשש הגדול ביותר שלי – אני קוראת לזה "חשש הכתיבה החושפנית", אבל ניתנה לי הזדמנות, קיבלתי משימה במסגרת קורס שאני עוברת ואני אקח אותה בשתי ידיי כמו שעשיתי כל חיי ובעצם על זה אכתוב.

נעים להכיר, לילך שרייבר, אני יועצת ארגונית, יועצת עסקית ומאמנת אישית.

היום אחזור קצת יותר משני עשורים אחורה לתקופה שבה הייתי תלמידת תיכון העומדת בפני קבלת החלטה חשובה מאוד והיא : בחירת מגמת הלימודים בתיכון.

מבחינת נתוני ההשכלה שלי יכולתי להתקבל לכל מגמה אותה הייתי רוצה, אבל כשעמדתי בפתח קבלת ההחלטה איזה מגמה לבחור מה שעמד לנגד עיניי היה – אני מה ייצא לי מזה, או במילים אחרות מה אני יעשה אח"כ עם מה שלמדתי בתיכון, הרי אם תחשבו על זה, מדובר ב- 3 שנים שלמות כמעט כמו תואר אוניברסיטאי, שבהן אנו לומדים משהו בצורה אינטנסיבית אז למה שלא נחשוב צעד קדימה, הרי בבחירת לימודי התואר שלנו היינו חושבים כמה צעדים קדימה, לא?

ולאור זה החלטתי ללכת למגמת "מנהל עסקים" ואף בחרתי בהתמחות בתוך המגמה של כלכלה והנהלת חשבונות כל זה בשביל לצאת בנוסף לתעודת הבגרות עם תעודת מקצוע ביד.

ככה התחלתי לסמן לי מטרות בחיים, לקחת הזדמנויות ולמנף אותן.

והנה, התגייסתי לצבא, שלושה שבועות לפני סיום השרות הצבאי שלי, נכנסתי לסניף הבנק המקומי, לפקיד שמטפל לי בחשבון, ובצחוק אני אומרת לו : "עוד 3 שבועות אני משתחררת אולי אני אבוא להחליף אותך?" והוא בלי להתבלבל יותר מדיי אומר לי : לילך , כנסי עכשיו למנהל הסניף הוא מחפש דחוף פקידות לבנק, ואני שבאותו רגע לבשתי מכנס מדים, נעלי "קיפי" ("לצעירים מבנינו שזוכרים מה זה ), קוקו "עבועגלה"  וחולצת טריינינג,  בבושה גדולה נכנסת ככה מבולגנת למנהל הסניף ואומרת לו : שלום שמי לילך שמעתי שאתה מחפש פקידים, עוד 3 שבועות אני משתחררת אשמח לבוא לעבוד בבנק. והוא שואל אותי: מה למדת? ואני בשיא הביטחון: למדתי במגמת מנהל עסקים , ויש לי תעודת הנהלת חשבונות….. מפה לשם הדברים התגלגלו ושבוע אחרי השחרור התחלתי לעבוד בבנק.

אחרי תקופה קצרה התחתנתי והתחלתי ללמוד את התואר הראשון שלי, מחזור מעליי בלימודים למד מנהל מחוז של אחת מקופות החולים בארץ. הוא סיים את לימודיו שנה לפניי, יום אחד אני עולה במדרגות הנעות של אחד מהקניונים בארץ ופתאום פוגשת אותו , והוא אומר לי במדרגות הנעות: איזה יופי שאני פוגש אותך, אני חייב עזרה –  אני צריך מנהל לסניף X את מכירה בישוב את כולם תעזרי לי למצוא מישהו. ואני שוב בלי להתבלבל יותר מדיי, על אף שאני עובדת בבנק, אומרת לו: אני אנהל את הסניף- שם במדרגות הנעות , מפה לשם התחלתי לנהל את הסניף.

לאחר שנה- נפתח מכרז לניהול של אזור (אחריות על כמה סניפים של אותה קופה) – הגשתי מועמדות למכרז, בראיון שהתקיים במכרז אמר לי סמנכ"ל משאבי אנוש: "את עוד לא שנה בקופה וכבר את רוצה להיות מנהלת גדולה" , ואני מבלי להתבייש אמרתי: בוא נדייק! אני שנה ויומיים בקופה, וכן אני רוצה להיות מנהלת גדולה!

ואכן , עברתי את המכרז והתחלתי לנהל את האיזור.

אחרי תקופה של כ- 3 שנים נפתח תפקיד חדש בקופה, תפקיד בכיר מאוד בהנהלת המחוז והחלטתי שזה משהו שאני רוצה לעשות הגשתי מועמדות וגם בזה זכיתי ואכן עשיתי את התפקיד הזה.

לאורך שנות עבודותיי בקופה, הבנתי שאני מאוד טובה בלקחת משהו "לא טוב/מקולקל" ולעשות אותו משופר, לקחת משהו שלא קיים ולעשות ממנו אימפריה ואז הבנתי שאני בעצם עושה ייעוץ ארגוני ושזה מה שאני רוצה לעשות כשאני אהיה גדולה, וכיוונתי עצמי לפתיחת עסק לייעוץ ארגוני עד גיל 40!

אז התחלתי ללמוד ייעוץ ארגוני וחשבתי לעצמי שבשביל להיות יועצת ארגונית יותר טובה, כדאי שאני יעשה תפקיד של מנהלת משאבי אנוש, חיפשתי ולשמחתי מצאתי תפקיד של מנהלת משאבי אנוש שבו למדתי המון וגם הבנתי כמה שזאת היתה החלטה נכונה.

תוך כדי למדתי אימון אישי כדי שיהיה לי כלי נוסף בתוך ארגז הכלים הגדול שלי.

וכשהרגשתי שאני במקום בטוח מבחינה אישית/כלכלית/מקצועית ומכל בחינה אפשרית נוספת עזבתי את עבודתי ופתחתי את העסק שלי – בר שינוי – ייעוץ ארגוני ואימון אישי ועסקי.

יהיו שיגידו שהיה לי מזל בחיים ולכן זה הצליח, ואני אומרת – לא ! זה לא עניין של מזל,  זה עניין של לתפוס הזדמנויות, זה עניין של דבקות במטרה, היה לי ברור שאני אתקדם בחיי, היה לי ברור שלא אדרוך במקום – זאת אני, היה לי ברור שאני תמיד מסתכלת קדימה ולא עוצרת לראות מה קורה אחורה…..

היום אני עוזרת לאנשים, למנהלים בארגונים  ולבעלי עסקים לממש את המטרות והרצונות שלהם, עוזרת להם לקחת את ההזדמנויות שנקראות בדרכם ולמנף אותם קדימה, עוזרת להם להפסיק לחפש תירוצים למה לא , אלא למה כן!  ואיך אפשר.

שלכם לילך שרייבר.

 

 

 

2 Comments

  1. מוזי הגיב:

    פשוט מעולה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

thirteen − 2 =